סליחה #17

אמנם אנחנו לא יכולים ולא צריכים לסלוח על כל דבר, אבל אנחנו כן יכולים להרפות בהרבה מהמקרים בהם אנו נוטרים טינה ומכבידים על עצמינו. כשאנחנו סולחים אנחנו פותחים פקק רגשי, אנחנו מאפשרים לרגשותינו זרימה חופשית ובסופו של דבר מקלים על עצמינו וחשים טוב יותר. לסלוח זו מיומנות מורכבת, צריך לעשות אותה נכון.

למה כל כך קשה לנו לסלוח? הפסיכולוג רוברט אנרייט מסביר כי אחד הקשיים הגדולים נעוץ בהבנה של מהי סליחה באמת. אנחנו חושבים שלסלוח על מעשה נורא זה דבר בלתי אפשרי ואולי אפילו טעות. לפעמים אנחנו מחמירים את המצב עם ״סליחות מזוייפות״, כשאנחנו אומרים ״סלחתי״ רק כדי לעבור הלאה או להתכחש לפגיעה שנעשתה לנו.

כדי לסלוח באמת, חשוב שנבין קודם כל - מהי לא סליחה -

סליחה לא דורשת מאיתנו להבליג או להכחיש את הרגשות הפגועים שלנו.

סליחה לא כוללת לשכוח את המעשה שנעשה, לתרץ אותו, או לתת לו לגיטימציה.

סליחה לא מחייבת אותנו להיות חברים של מי שפגע בנו, או לשחרר אותו מאחריות חוקית על מעשיו.

ושימו לב - סליחה לא חייבת לקרות אחרי שהפוגע הודה במעשיו, ביקש סליחה, פיצה אתכם והתחייב להשתנות. נכון, זה יכול להקל עלינו, אך אנחנו לא צריכים להישאר שבויים בטינה שלנו אם מי שפגע בנו לא נוהג כך.

הסליחה כן מביאה אותנו לשלווה ומשחררת אותנו מהכעס העצור בנו. מדובר בשחרור של רגשות שליליים ועמוקים, שחרור של הנקמה והטינה והענקה של גדלות וחמלה, בין אם מגיע לפוגע ובין אם לא. הרעיון הוא להכיר בכאב שחווינו (מייל 5 הרשות להיות אנושי) אך לא לתת לכאב להגדיר אותנו, אלא להחלים ולהמשיך בחיינו.

ב״פסיכולוגית״, סליחה פירושה החלטה מכוונת ומודעת לשחרר תחושות טינה או נקמה כלפי פי שפגע בך, ללא קשר להאם באמת מגיעה להם הסליחה שלך או לא.

למה כדאי לנו לסלוח גם אם לא מגיע לפוגע?

המחקר חושף את היתרונות האישיים שבסליחה. כשאנחנו נוטרים טינה אנחנו נפגעים פעמיים: גם מהמעשה וגם מהתחושות הקשות שאנו מחזיקים בתוכינו. הסליחה מעלה את רמת האושר שלנו, בעיקר בסליחה לאדם קרוב, היא משפרת את מערכות היחסים שלנו. הטינה לעומתה, יוצרת ביננו חומות ומונעת שיתוף פעולה.

אמנם אנחנו רואים בסליחה מעשה אצילי, אך היא לא נועדה רק לאצילי הנפש שביננו. סליחה היא בחירה ומיומנות שניתן להתאמן עליה. המחקר מראה, שהסליחה היא חלק מהטבע שלנו, זו גם אחת מחוזקות החותם שלנו (מייל 13 בנושא חוזקות).

רוברט אנרייט מציע לנו מודל - סליחה אמיתית מחולקת ל- 4 שלבים עיקריים: בשלב החשיפה אנו מתוודעים לסבל שחווינו, בשלב ההחלטה אנו מחליטים לסלוח במקום להמשיך להתמקד בסבל, בשלב העבודה אנו מקבלים את הסבל שחווינו ובשלב ההעמקה והשחרור אנו מכירים בהקלה ובמשמעות שאנו מרוויחים מן הסליחה.

בואו נבין קצת יותר לעומק וננסה לקדם את התהליך שלנו -

שלב ראשון — לחשוף את הכעס

קודם כל, סדרו את העובדות - מי פגע? עד כמה נפגעת עמוקות? מה בדיוק קרה? מה היו הנסיבות? מה אמרו ומה הגבת? בשלב הזה אנו מבינים כיצד המעשה פגע בנו ואיך השפיע על חיינו.

קשה לנו לסלוח על מעשה פוגע, אבל אנחנו כן יכולים לסלוח על ההשלכות של המעשה - לשחרר את הכעס שאנו מרגישים. למשל, אם הפוגע נהג שיכור ודרס אדם אהוב. לא נוכל לסלוח על נהיגה בשכרות אך כן נוכל לשחרר את הכעס על הכאב הנפשי והאובדן שחווינו בעקבות כך. לעיתים אנחנו צריכים עזרה בהבנת הקשר בין זה שלא סלחנו לבין קשיים פיזיים ונפשיים שאנו חווים כתוצאה מכעס מודחק.

הנה דוגמאות לשאלות מנחות לשלב זה:

איך נמנעת מלהתמודד עם הכעס?

האם התמודדת עם הכעס?

האם את/ה מפחד/ת לחשוף בושה או אשמה?

האם הכעס השפיע על הבריאות שלך?

האם את/ה אבוססיבי/ת לפגיעה או לפוגע?

האם הפגיעה גרמה לשינוי בחייך?

שלב שני - ההחלטה לסלוח

בשלב זה אנו מבינים את החשיבות של תהליך הסליחה. הסליחה חייבת להגיע מבחירה חופשית שלנו. אנחנו מחליטים שמה שעשינו עד כה כדי להתגבר על הנזק והסבל לא עובד. מתפתח בנו כאב כתוצאה מהטינה יחד עם תקווה שהסליחה תשחרר אותנו מהסבל המתמשך. כך שאנחנו מוכנים להתחיל בתהליך הסליחה ואנחנו מחליטים לסלוח.

הנה דוגמאות לשאלות מנחות לשלב זה:

עד כמה אני מרגיש/ה שלמרות הניסיונות לסלוח, לא באמת סלחתי מבחינה רגשית?

עד כמה אני חושב/ת שלא ניתן לסלוח לפוגע?

מה לא עבד עבורי עד כה בניסיון לסלוח לפוגע?

מה עוצר את המוכנות שלי לסלוח?

עד כמה אני החלטתי ולקחתי התחייבות כן לסלוח עכשיו?

שלב שלישי - העבודה

אנחנו עובדים על ההבנה שלנו את הפוגע ומתחילים לראות אותו באור אחר, מה שיוצר שינוי חיובי בתחושה כלפי הפוגע, כלפי עצמינו וכלפי המערכת יחסים שלנו. יכולה להתפתח אצלינו גישה חדשה חדשה כמו ״הוא סה״כ אנושי ולא השטן״. מחקר קליני מראה שאנשים לרב חושבים מחשבות טובות לפני שהם מרגישים רגשות חיוביים יותר כלפי הפוגע. אנחנו מפתחים אמפתיה וחמלה כלפי הפוגע, תןך קבלה של הכאב שנגרם לנו ונותנים לפוגע את ״מתנה החמלה״ שלו.

הנה דוגמאות לשאלות מנחות לשלב זה:

כיצד ניסיונות העבר להבין ולסלוח לפוגע הקשו עלי בהבנה של השלכות הפגיעה?

מה אני יכול/ה לעשות עכשיו כדי לקבל ולשחרר את הכאב כתוצאה ממה שהפוגע עשה לי?

לאיזו עזרה אזדקק כדי לסלוח לפוגע?

מי הוא באמת הפוגע? כיצד הייתה המערכת יחסים שלנו? כיצד אני התייחסתי אליו? האם מגיע לו כבוד מאדם אחר?

מה אוכל ״לתת״ לפוגע כדי להביע את החמלה שלי?

שלב רביעי - העמקה ושחרור מהכלא הרגשי

אנו מגלים את משמעות הסבל בחיינו, חווים רגש שלילי מופחת. הצורך בסליחה מתבהר לנו. אנו מגלים שאיננו לבד בתוך התופעה הזו וכך מרגישים מחוברים יותר לאחרים. לעיתים אנו מגלים משמעות חדשה בחיינו ומרגישים שאנו משתחררים מהטינה, הנקמה והכעס.

הנה דוגמאות לשאלות מנחות לשלב זה:

כיצד צמחתי מתוך תהליך ההתמודדות עם הסבל והכעס שלי יחד עם החמלה לפוגע? האם התהליך תרם לשחרור שלי מהסבל הרגשי?

האם אני מזהה שאנשים רבים חווים סבל כתוצאה מנטירת טינה?

עד כמה גיליתי את הצורך שלי בסליחה מאחרים?

האם מצאתי משמעות חדשה בחיים?

מקווה שתעזרו במודל כדי לסלוח לאדם שפגע בכם. סליחה היא לא תהליך פשוט, אך היא נועדה לשחרר אותנו מהתחושות הקשות בתוכנו ולגרום לנו בסופו של דבר להרגיש טוב יותר, משוחררים יותר ומחוברים יותר לעצמינו ולאחרים.

שלכם,

יהודית