״פגישה בין שני אנשים היא כמו מגע בין שני חומרים כימיים: אם קיימת תגובה כלשהי - שניהם עוברים תהליך שינוי״. ק. ג. יונג
איך הופכים מערכת יחסים טובה לאחת יותר טובה?
סליגמן מדגיש בספרו כי הצורה שבה אנו מגיבים אחד לשני, בונה או הורסת את מערכת היחסים שלנו. הוא מזהה ארבע צורות שבהן אנו מגיבים לשמחתם של אחרים, אך רק אחת מהן בונה מערכות יחסים.
איך אתם הייתם מגיבים ל״בדיוק הציעו לי את עבודה חדשה שהיא פשוט מושלמת בשבילי!״?
1. האם אתם מגיבים בהתלהבות (תגובה אקטיבית - בונה)? ״אני כל כך שמחה בשבילך, איך הגעת לזה? אני בטוחה שהעבודה הזו תקדם אותך ותפתח לך דלת לעוד עבודות משמעותיות.״. אתם שואלים שאלות, מחייכים ומתעניינים?
2. האם אתם מצביעים על הפרט הקטן והמעצבן באושר של האדם השני (תגובה אקטיבית - הורסת)? ״את בטוחה שתוכלי להתמודד עם האחריות המוגברת ועם הנסיעות הארוכות כל בוקר?״. זה בד״כ מבאס, מכבה את ההתלהבות וגורם לאדם להתחרט שהוא סיפר לכם.
3. האם אתם אומרים מעט אבל מראים שאתם שמחים לשמוע את החדשות (תגובה פאסיבית - בונה)? ״יופי, כל הכבוד.״. אין הזמנה מצידכם להרחיב או לשמוע עוד על הסיפור.
4. האם אתם ניראים לא מעוניינים ומחליפים נושא (תגובה פאסיבית - הורסת)? ״לא היה אמור לרדת גשם? שכחתי להביא מטריה.״. זו התגובה החמורה ביותר, אולי כי היא פשוט לא תגובה.
איך אתם חושבים שבני הזוג, הילדים, או החברים הכי טובים שלכם יאפיינו את התגובות שלכם כפרטנר לחדשות הטובות שלהם?
אקטיבי ובונה?
הפרטנר בד״כ מגיב לחדשות הטובות שלי בהתלהבות.
לפעמים אני מרגיש שהפרטנר יותר מתלהב ומתרגש מהחדשות הטובות ממני.
הפרטנר שואל הרבה שאלות ומראה התעניינות גדולה לגבי האירוע.
פסיבי ובונה?
הפרטנר מנסה לא לעשות מזה עניין, אבל הוא שמח בשבילי.
הפרטנר בד״כ תומך בשקט בדברים הטובים שקורים לי.
אקטיבי והורס?
הפרטנר בד״כ מוצא בעיות בחדשות הטובות שלי.
הפרטנר מזכיר לי שגם שלרב הדברים הטובים יש גם צדדים רעים.
פסיבי והורס?
לפעמים אני חושב שלא ממש אכפת לפרטנר.
הפרטנר לא משקיע בי הרבה תשומת לב.
הפסיכולוגית שלי גייבל, מסבירה כי משתלם להגיב בצורה אקטיבית ובונה. זוגות שמגיבים כך אחד לשני הם יותר מאוהבים, יותר מחויבים והם חווים יותר סיפוק בזוגיות. שלושת הדרכים האחרות להגיב, נעות בין תגובה יחסית נייטרלית לאחת רעילה.
אולי אתם שואלים ״מה רע בתגובה בונה - פאסיבית?״. העניין בתגובה פאסיבית הוא שאנחנו לא מאפשרים למי שעומד מולינו לחוות ולהוקיר את הרגש החיובי, אלא גורמים לו להמשיך הלאה.
נסו את זה כבר מהיום. אולי תשימו לב, כפי שמרטין סלגימן מודה בספרו, שתגובה אקטיבית ובונה למשפחה ולקרובים היא המאתגרת ביותר. לפעמים דווקא אלו שאנחנו הכי אוהבים ומכירים, מקבלים את התגובות הפחות מפרגנות שלנו.
החדשות הטובות הן שעם קצת תשומת לב ואימון, אפשר להשתפר, והתוצאות הן מיידיות ומתגמלות - אתם גם מיטיבים עם מערכת היחסים וגם עם האושר של מי שעומד מולכם.
ככה מתחילים: חכו שמישהו יגיד לכם משהו טוב, קטן או גדול שקרה להם. אני מבטיחה שלא תצטרכו לחכות הרבה זמן עד שזה יקרה (וזאת אולי ההפתעה הגדולה הראשונה). תגרמו להם להמשיך לדבר, תשאלו שאלות על הפרטים, תשמרו על קשר עין, תחייכו ונסו לגרום להם לחוות את החוויה מחדש, תגיבו הרבה. זהו זה. זה יעזור לכם לבנות מערכת יחסים טובה וחזקה יותר עם האדם הזה. פשוט תנסו את זה.
שלכם,
יהודית
ממש כיף לקרוא ,
המשיכי כך !