כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
כשאני חושבת על שנה חדשה עוברות מול עיני חוויות שונות שעברתי, חיוביות, וחיוביות פחות. אני מנסה לחשוב עם כל אחת מהן, כיצד התנהגתי, מה חשבתי, ומה למדתי. יצא לי לקרוא לאחרונה בבלוג של ברוני וואר. וואר, אחות במקצועה, שסעדה חולים סופניים בהוספיס אוסטרלי החליטה ללקט את החרטות הגדולות ביותר של המטופלים שלה, ולציין לעצמה אילו מהן חזרו על עצמן. "הלוואי והיה לי האומץ להיות ולהתנהג בצורה הנאמנה לעצמי, ולא על פי ציפיות אחרים ממני" הייתה החרטה הגדולה ביותר. אחריה הגיעו הצער על חוסר ביטוי רגשות, עבודה קשה מידיי ושמירה על קשר טוב יותר עם חברים ומשפחה. לבסוף סיכמו המטופלים במבט נוגה "הלוואי והייתי נותן לעצמי את האפשרות להיות מאושר יותר".
אנשים כמובן יכולים לעשות חשבונות נפש קטנים לא רק בהגיעם לגיל בו נרות-יום-ההולדת-עולים-יותר-מהעוגה, הם יכולים, וצריכים להקדיש לעצמם קצת זמן מידי פעם בפעם. צריכים להיכנס לרכב, לנסוע עד קצה העיר, ושם, לעצום את העיניים ולחשוב. עד כמה אתם מרוצים מהחיים אותם אתם חיים? מה יגרום לכם להיות מאושרים יותר? האם אתם נמצאים במערכות יחסים שמטיבות אתכם? מהו החלום שלכם? האם הדרך בה אתם פועלים מקרבת או מרחיקה אתכם ממנו? מה הדבר שמייחד אתכם? במה התקדמתם השנה? מה עוד תרצו להשיג?
השאלות הללו אינן קלות. הרבה יותר פשוט לא להגיע אליהן כלל. קל יותר להניח לשגרה, ללחצים ולעבודה לקחת פיקוד ולהתוות את הדרך. פעמים רבות, גם כשכבר ניתקל בשאלה כנה אודות הדבר שמדליק לנו את העיניים וממלא לנו את הבטן בפרפרים, נבטל אותה או נענה עליה בתירוץ שהוכן מראש, פשוט כי לא תמיד נעים להתמודד עם שאלות שהן הן מהות היותנו מי שאנחנו.
לקראת השנה החדשה אני עושה לי מנהג קבוע, לפתוח כל בוקר בחודש העמוס עם שאלה. אני מכינה לי קפה, מתיישבת מול הנוף מהדירה שלי,כותבת על דף את השאלה היומית ובמשך הדקות הבאות מנסה לחשוב על תשובה שתספק אותי. את השאלה שלי אני לוקחת איתי גם אחרי השחר, היא מלווה אותי בהמשך היום. לעיתים, אנסה לשאול חבר קרוב, פעמים אחרות אנסה לאתר דפוס קבוע של התנהגות ואנסה לתהות על מקורו. לא לכל השאלות יש תשובות, ולא כל התשובות הינן התשובות המדויקות ביותר, אך עצם ההתמודדות איתן, החקירה האישית ומתן הביטוי לרגשות שעולים מהן, הופכים אותי למחוברת יותר לעצמי וכך נכונה יותר לשינוי ולהתפתחות.
אתם יכולים גם לקחת זמן מרוכז לענות על השאלות, או לענות עליהן ביחד עם אדם יקר. אפשר גם לעשות ערב חברתי עם כמה חברים קרובים ולענות על השאלות יחד, זו יכולה היות חוויה עוצמתית ומקרבת. ושוב - בחרו את מה שהכי מתאים לכם בנקודת הזמן הזו.
מה שחשוב הוא להעניק לעצמכם את ההפסקה, ההתבוננות ואת המסקנות החדשות שחשובות לכם בשנה הזו.
אז הנה השאלות:
האם אתם איפה שרציתם להיות בשלב זה של חייכם?
האם יש דבר מה שאתם מתחרטים שלא עשיתם כתוצאה מפחד?
איך אתם מנהלים את הרגשות הקשים שלכם? איך אתם מרגיעים את עצמכם?
האם יש לכם דפוסים חוזרים במערכות יחסים? האם הדפוס הזה גורם לכם להיות עם בני זוג מתאימים עבורכם?
באילו דרכים אתם מקשים על מערכות היחסים שלכם?
מדוע אתם מחזיקים במטרות ובשאיפות שיש לכם?
מי או מה מונע מכם להיות הגרסה מיטבית שלכם?
על מה אתם מסתכלים כשאתם מביטים במראה?
מתי בכיתם בפעם האחרונה ולמה?
מה מהווה עבורכם עונג פשוט?
מתי אתם מרגישים בודדים?
איפה אתם מרגישים הכי בבית?
על מה אנשים מקנאים בכם? במי אתה מקנאים?
מי משפיע עליכם לטובה ונותן לכם השראה?
על מה הייתם כותבים ספר?
האם יש טעויות שאתם חוזרים עליהן?
מה אתם מדמיינים שאנשים אומרים כשהם מרכלים עליכם?
באיזה נושא אתם לא מצליחים לקבל ביקורת?
באיזו דרך אתם עדיין האדם שהייתם בתור ילד/ה?
באילו תחומים אתם שמחים להיות ״ רק טובים מספיק״?
אם הייתה לכם שנה אחת לחיות מהיום, איך הייתם מבלים את 12 החודשים הבאים?
מה עשיתם בפעם האחרונה שהרגשתם שהזמן עצר מלכת?
האם אי פעם חיבלתם בהצלחה שלכם? ואם כן, כיצד?
על מה אתם מודים להורים שלכם? ואם לא, מדוע?
באיזו צורה הפתעתם את עצמכם בשנה האחרונה?
האם אתם באמת מסוגלים לסלוח? למי עוד לא סלחתם?
למי אתם פונים כשאתם צריכים עצה או פרספקטיבה על משהו שמעסיק אתכם? ומדוע דווקא הוא?
מי באמת מקשיב לכם? האם אתם באמת מקשיבים לאחרים?
מי הם האנשים שמוציאים מכם את האני המיטבי שלכם?
מה הדבר הנחמד ביותר שעשו עבורכם אי פעם?
אם עניתם או תענו על השאלות, כנראה שתלמדו דבר או שנים די משמעותיים על עצמכם או על התכניות שלכם לעתיד הקרוב והרחוק. קחו את המסקנות שלכם ברצינות ובנו תכנית שתעזור לכם ליישם ולהטמיע את הרעיונות החדשים בחיים שלכם. קראו כאן איך עושים את זה.
כתבו לי למייל או לפייסבוק אם הכתבה עשתה לכם סדר, יש לכם שאלות או סתם משהו שבא לכם לשתף אותי, זה מאוד ישמח אותי.
שלכם,
יהודית.
Comentarios