כוחו של חיוך - 8 דברים ששווה לחייך בשבילם #154

כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״

השיר "חיוכים" של חווה אלברשטיין הוא אסופה של אופטימיות ואושר "כדאי ללמוד מהפרחים" שרה אלברשטיין בהגשה המיוחדת שלה "לא לקמץ בחיוכים. והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב". מתחשק להגיד לאותה חווה, וללאה נאור שכתבה את המילים היפות "כן, אבל…". האם העולם באמת ייעשה טוב יותר אם רק נחייך? האם הבעיות שאנחנו מוטרדים מהן אכן ייעלמו אם את שפתינו ימתח חיוך רחב? אין כל ערובה לכך שחיוכים יצליחו לפתור את כל צרותיכם במטה קסמים, אך הם עשויים להפוך את החיים שלכם לטובים יותר במגוון דרכים מפתיעות.

1. איך חיוך נולד? כמו תינוק

תאמינו או לא, אבל הנטייה שלנו למתוח את שרירי הלסת, לכווץ את העיניים לחצאי סהר, ולחשוף שיניים מתחילה עוד הרבה לפני ששיני החלב הראשונות צומחות. אנחנו מתחילים לחייך עוד כשאנחנו נמצאים ברחם. בעזרת צילומי אולטרה סאונד ניתן היום לראות עוברים מחייכים כבר לאחר 26 שבועות. כשתינוקות נולדים הם ממשיכים לחייך, בתחילה בעיקר בשנתם, ומגיבים בחיוך כבר בגיל חודש וחצי בחיוך לצלילי קולות אנושיים. מעניין לציין שגם תינוקות עיוורים, שמעולם לא ראו את חיוכה של אמם, מגיבים לקולה בחיוך רחב.

2. לספור חיוכים

כמה אתם מחייכים? העולם מתחלק למחייכים כבדים וקמצני חיוכים. המחייכים הכבדים, שליש מאיתנו במספרים, מחייכים למעלה מ-20 פעמים ביום. הקבוצה שמחייכת הכי פחות, ומונה 14% מהאוכלוסייה, מחייכת פחות מ-5 פעמים ביום. שיאני החיוכים, תוכלו בוודאי לנחש, הם ילדים שמחייכים עד 400 חיוכים מידי 24 שעות.

כדי להפעיל חיוך יש צורך ב- 26 שרירים, וישנם 19 סוגי חיוכים שונים שנהוג לחלק לחיוכים חברתיים וחיוכים של שמחה אמיתית; חיוך מנומס, חיוך ממבוכה, חיוך מאושר ועוד. בני אדם מסוגלים לזהות חיוך ממחקר של 90 מטרים!

3. חיוך של מצליחנים

אם חשבתם שחיוכים הם רק דרך טובה להוציא תמונת פרופיל נהדרת, אתם טועים. החיוכים שלנו יכולים ללמד על מידת ההצלחה העתידית והאושר שלנו. מחקר אורך מרשים שנמשך 30 שנים (!) באוניברסיטת ברקלי בחן את הקשר בין תצלומים של סטודנטים בספרי מחזור להצלחה ותחושת הרווחה של אלה במהלך חייהם. החוקרים ליקטו תמונות מעשורים שונים, הוציאו סרגלים ומדדו חיוכים. על ידי מדידת החיוכים הם הצליחו לנבא למי תהיה מערכת נישואים מוצלחת וממושכת, מי יחווה תחושות רווחה וכמה מעוררי השראה יהיו אנשים אלו עבור אחרים. [האזינו גם לפודקאסט עם פרופ' יורם יובל על דברים מפתיעים שמשפיעים על האושר שלכם]

4. המחייכים חיים יותר

כאילו לא מספיק שהמחייכים נהנים מחיים מוצלחים ומשמעותיים יותר, הם גם בעלי סיכוי גבוה יותר להישארות ארוכת שנים על הפלנטה. מחקר של אוניברסיטת וויין, התמקד בתמונות שחקני בייסבול לפני שנות ה-50 ששיחקו בליגת העל. החוקרים מצאו שרוחב חיוכו של שחקן ניבא במידה טובה גם את אורך חייו. שחקנים שלא חייכו בתמונותיהם חיו בממוצע 72.9 שנים, בעוד ששחקנים עם חיוכים קורנים חיו בממוצע כמעט 80 שנה.

5. החייכנים יפים יותר

המחקר הבא הולך לגרום לחברות הקוסמטיקה למכור הרבה פחות. מסבר שכדי להיחשב אטרקטיבית ומושכת, אין צורך לשים שכבות עבות של מייקאפ, למרוח שפתון, או לפדר את האף. במחקר של אורביט קומפליט ביקשו מנשים להצטלם פעמיים - פעם אחת כשהן מחייכות ללא איפור, ופעם אחת כשהן מאופרות אך ללא חיוך. התמונות הוצגו ל-1000 אנשים בבריטניה. 70% מהשופטים הבריטיים החליטו שנשים המחייכות יפות יותר. מחקר נוסף מאוניברסיטת אברדן בסקוטלנד מצד שאנשים דירגו גברים ונשים כאטרקטיביים יותר כשהם חייכו בתמונות שלהם.

6. לא רק יופי, גם אופי

מחקר חדש מאוניברסיטת פן מצא שכאשר אתם מחייכים אינכם רק נראים חביבים ואדיבים יותר, אלא ממש נראים כבעלי יכולת רבה יותר. אנשים מחייכים נתפסים כמושכים, אמינים, רגועים וכנים. מחקר אחר שפורסם בעיתון "נוירופסיכולוגיה" סיפר שכשאשר אנו צופים בדמות מחייכת האזור האורביטו-פרונטלי בראשנו עובד. האזור האורביטו-פרונטלי, למי שלא מדבר ניורופסיכולוגית שוטפת, הוא חלק האחראי על תגמול במוח שלנו. כלומר, כשמישהו מחייך אלינו אנחנו חשים מתוגמלים.

7.זהירות, חיוכים זה מדבק

חלק גדול מהחיוכים שאתם מחייכים נעשים כתגובה לחיוך של מישהו אחר. כשאנחנו רואים אדם אחר שהשפתיים שלו מתוחות מאוזן לאוזן, קשה מאוד לעמוד מולו בפנים קפואות. זה מה שגלה גם המחקר הנפלא מאוניברסיטת אופסלה שבשבדיה. החוקרים מצאו אזור במוח שלנו שפועל כשאנו מחייכים ונמצא בקורטקס הצינגולרי. האזור הזה מגיב לגירויים בצורה אוטומטית ובלתי נשלטת, כך שקשה מאוד לא להגיב לחיוכים. במחקר שוודי אחר הראו לנבדקים תמונות של אנשים מחייכים וביקשו מהם בפשטות "אנא, זייפו פיהוק". מעטים מאוד מהנבדקים הצליחו לעצור את החיוך שלהם כתגובה לתמונות ובאמת לפהק.

8. חיוכים מזויפים נועדו להתגלות

אבל מה קורה עם חיוכים מזויפים? כאלה שאנחנו מייצרים לא כי מצחיק ומהנה לנו, אלא כי אנחנו מבקשים להיות מנומסים? במחקר חדש מאוניברסיטת קלרמונט-פרנד בצרפת, הציגו לשתי קבוצות נבדקים תמונות של אנשים שחייכו באמת וכאלה שזייפו. החוקרים גם חילקו את הנבדקים שלהם לשתי קבוצות; נבדקי הקבוצה האחת החזיקו עיפרון בפה כך שנמנעה מהם היכולת לחייך, ונבדקי הקבוצה השנייה לא קיבלו עזרים חיצוניים. מסתבר שאלה שאחזו בעפרונות בפיהם התקשו לזהות חיוכים אותנטיים בניגוד לאחרים, שזיהו את הזיוף בקלות. החוקרים הסבירו שחיקוי החיוך וההתנסות הפיזית שלנו עם חיוכים בעולם היא זו שעוזרת לנו לדעת האם החיוך אמיתי, ולהבין את מצבו הרגשי של המחייך.

אנחנו מסוגלים לזהות חיוך לא רק על פי מראה, אלא גם על פי הקול שאנחנו משתמשים בו כשאנו הוגים מילים. נסו לעשות ניסוי קטן, או פשוט נסו לשים לב לפעם הבאה שאתם משוחחים עם חבר טוב. כשהוא יחייך, תרגישו צורך לחייך גם אתם גם מבלי לראות אותו. כשאנו מחייכים אנו נשמעים חברותיים ומעורבים יותר, כל זה גם בלי לראות את החיוך עצמו. [קראו גם על צחוק, ומה גורם לנו לפצוח בו]

Fake It Till You Make It .9

צ'ארלס דארווין, כתב גם תיאוריה מעניינת על חיוכים, ועל הדרך בה הם מחזירים למוח שלנו משוב. נהוג לחשוב שהמוח שלנו שולח הוראות ומידע לשרירים, אך דארווין טען שגם הדרך ההפוכה מתקיימת, והשרירים שלנו משגרים גם הם מידע. למעשה הוא טען שאנחנו לא רק מחייכים כשטוב לנו, אלא שגם עצם פעולת החיוך גורמת לנו להרגיש טוב יותר. במחקריו הוא מצטט נוירולוג צרפתי בשם גיום דושן, שעשה שימוש במכות חשמל לשרירי פנים כדי לגרום ולעורר חיוכים.

אם תפגשו סטודנט בשנתו הראשונה ללימודי הפסיכולוגיה הוא בוודאי יספר לכם בהתרגשות על אחד הניסויים הקלאסיים שהתעסקו במשוב מתנועות הפנים, ובמקרה הזה, בחיוך. הנבדקים שהחזיקו עיפרון בעזרת השיניים, בצורה שגורמת לתנועה של חיוך במשך כמה דקות, דיווחו על תחושת אושר גדולה יותר ללא קשר למצבם הרגשי, הרבה יותר מנבדקים שהחזיקו עיפרון בפיהם בפה סגור שיצר הבעה קפוצה. מחקר גרמני מאוחר יותר עשה שימוש בהדמיית fMRI לפני ואחרי הזרקת בוטוקס שגרם לדיכוי שריריי החיוך. תוצאות הניסוי הראו שוב שהמשוב המתקבל כשאנו מחייכים משנה את העיבוד העצבי במוח וגורם לנו להרגיש טוב יותר. [קראו על כלי נוסף, חף מרצינות, שיהפוך את החיים שלכם לטובים יותר - משחוק]

למה חיוך גורם לנו להיות שמחים יותר? טוב ששאלתם. כשאנו שמחים מיוצרים אצלנו אנדרופינים רבים שגורמים לתחושה טובה. בו זמנית מעביר המוח שלנו מסר לשרירי הפנים, שמותחים את השפתיים לחיוך. דבר דומה קורה גם במסלול ההפוך. אנחנו מחייכים, והמוח שלנו מקבל הודעה "הבחור שאתה שייך לו, מחייך עכשיו" כתגובה להודעה מפעיל המוח את אותה מערכת תגמול ואותה תחושה חיובית שבה וממלאה אותנו. חיוכים עושים עוד המון דברים טובים אחרים. הם מפחיתים הפרשה של הורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין ומגבירים את ההורמונים שמעודדים מצב רוח טוב כמו אנדרופין, דופמין וסרוטונין. חיוכים גם מפחיתים את לחץ הדם, והאנדורפינים שמשתחררים כתוצאה מהם משמשים כמשכך כאבים טבעי.

פשר להגיד שהנזיר הבודהיסטי ופעיל השלום הוויאטנמי, טיך נאט האן, צדק "לפעמים השמחה שלך היא הסיבה לחיוך שלך ולפעמים החיוך שלך הוא הסיבה לאושר שלך״. [האזינו גם לפודקאסט בנושא אופטימיות בחיי היומיום]

שתפו אותי, (וכדאי גם בקבוצת הפייסבוק) מה גורם לכם לחייך ואיך אתם גורמים לאחרים להעלות חיוך?

שלכם,

יהודית.