כתבה זו התפרסמה גם בעיתון ״הארץ״
ירדן הקטן ואביו נכנסו לחנות ממתקים קטנה. ירדן הביט במדפי הממתקים בבלבול. הוא אוהב סוכריות גומי, אבל יש כל כך הרבה סוגים, הוא מת על מסטיקים, אבל גם כאן הבחירה מרובה. סביבו ניצבו סוכריות על מקל, מרשמלו, חטיפים, ושוקולדים. הבחירה קשה כל כך, והוא אוהב את כולם. הוא מעמיס עוד ועוד לזרועותיו הקטנות והממתקים נופלים ארצה ומתפזרים. "קדימה" מזרז אבא. ירדן שולח יד ולוקח חטיף שוקולד, מביט בו רגע, ופוזל לצדדים, מניח את השוקולד במקומו ומחליף אותו בסוכריה על מקל. "אני ממש ממהר" מזכיר שוב אבא, והקטנטן ממשיך לקחת חפיסות ולהחזירן. העיניים שלו מרצדות ונעות במרחב, תרות אנה ואנה בריקוד בלתי פוסק. "טוב" החליט אבא "אנחנו חייבים ללכת" הוא מתחיל לצאת מהחנות מבלי שקנה לבנו דבר "אני מצטער" אמר בכנות "פשוט אין לי זמן". אם היה אוסף מישהו את דמעותיו של הילד השבור, ככל הנראה מפלס הכנרת היה מטפס פלאים.
אנחנו מקבלים אלפי החלטות מידי יום. יש החלטות קטנות שהשפעה שלהן על חיינו היא שולית, כמו מה לאכול בארוחת הצהריים שלנו. אחרות גדולות ומשקלן מניח על כתפינו משקולות כבדות. האם לומר "כן" לשאלה "התנשאי לי?", האם לקבל על עצמי את הקידום? האם להעתיק את המגורים לעיר חדשה? האם להביא לעולם ילד, ומתי? פעמים רבות אנחנו מתמהמהים עם קבלת ההחלטה, ואז אנחנו משלמים מחיר כפול - גם של הזמן שבילנו באי ודאות, וגם את עצם היכולת להחליט, כי העולם התקדם בלעדינו. אין ספק, החלטות זה עסק מורכב.
מנהיג החלטי מלידה
העיתונאי והסופר נפוליאון היל ניסה להבין מה משותף ל-500 מיליונרים שהוא חקר. אנשים שהפרוטה - בהחלט - מצויה בכיסם כמו אנדו קרנגי, הנרי פורד, וצ'ארלס שוואב. הייתה תכונה אחת שמשותפת לכולם והיא - החלטיות. כל בעלי האמצעים ברשימה של היל קיבלו החלטות בצורה מהירה ובטוחה, ושינו אותן, אם צריך - בצורה איטית. מצידו השני של המתרס עמדו אלה שלא הצליחו מאוד, שקיבלו החלטות לאט ושינו אותם במהירות שוב ושוב.
הפסיכולוג ג'ורג' פוטוורובסקי מאוניברסיטת משיגן לקח את שאלת ההחלטיות צעד אחד קדימה ושאל: "אילו תכונות אישיות מאפיינות אנשים החלטיים?". לשם כך הוא אסף מנהיגי ומנהלי חברות והתחיל לחקור אותם. הוא גילה שלכל האנשים ההחלטיים כמה תכונות משותפות: הם בעלי יציבות רגשית, תחושת מסוגלות עצמית, תעוזה חברתית ומיקוד שליטה פנימי. פוטוורובסקי המשיך את מחקרו והציג בפני נבדקיו שתי אפשרויות שוות מבחינת האפקטיביות האסטרטגית שלהן ועשה חיקוי של חיים הכט בשאלה הנצחית "מה אתם הייתם עושים?". מנהלים שהיו החלטיים נהגו בדפוס של שמיעת כלל האלטרנטיבות וקבלת החלטה במהירות. ההחלטה המתקבלת אולי לא הטיבה עם כל הנוגעים בדבר, אך היא יצרה תחושת ביטחון ואווירה החלטית שהובילה לעוד ועוד קביעות והחלטות בהמשך. מנהלים שהתקשו בקבלת החלטות גררו את ההכרעה עוד ועוד, מה שגרם לאי וודאות בקרב הצוות שלהם ולביצועים בינוניים. [קראו גם על איך לגרום לאנשים אחרים להסכים אתכם]
לקבל החלטות זה מעייף
אנשים משפיעים רבים בארץ ובעולם (ביניהם האנונימיים ברק אובמה, סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג) החליטו לעשות מעשה ולבחור להם סט אחד או שניים של לבוש, בו הם דבקים מידי יום. "אנחנו רוצים להפחית את מספר ההחלטות שעלינו לקבל מידי יום", היה ההסבר שסיפקו. אם העניין נשמע לכם מגוחך, אספר לכם שחוקרים מצאו תופעה מעניינת שנקראת "Decision Fatigue" תשישות שנגרמת עקב קבלת החלטות. עייפות ההחלטות מתייחסת לאיכות היורדת של החלטות שמתקבלות לאחר סשן ארוך של בחירות. מחקר מעניין גילה ששופטים בבתי משפט מקבלים החלטות מעמיקות וטובות פחות ככל שיומם מתקדם. אחוז הרשעות השווא עלה ככל שהתיקים נדונו בסוף היום. אחרי שהתשתם את עצמכם בכמה החלטות, אין לכם כוח להתעכב בחשיבה על החלטה נוספת ואתם פשוט בוחרים באפשרות הראשונה המוצעת. [קראו גם על תחושת חרטה ומדוע היא כל כך מכאיבה לנו]
כשיש יותר מידי אפשרויות בחירה
אני בטוחה שאתם מכירים מישהו מוצלח מאופן מיוחד. אחד שצריך לבחור בין כמה מקומות עבודה שמחזרים אחריו, בין כמה מקסימות שרבות עליו, או חברים שדורשים שיבלה איתם עד קצת זמן. יכול להיות שגם יצא לכם לסנן ללא קול "הלוואי והיו לי אפשרויות בחירה מרובות כפי שיש לו". מסתבר שהמחקרים מראים שהחבר המושלם שלכם לאו דווקא מאושר יותר, ואפשרויות בחירה לא בהכרח מובילות להחלטות מאושרות, או לחיוך קורן. במחקר של באומייסטר ועמיתיו נמצא שכשהציגו לאנשים יותר אפשרויות בחירה (25 לעומת 6) דווקא אלה שקיבלו פחות אפשרויות היו מאושרים יותר מבחירתם. עוד נמצא כי אלה שהתבקשו לבצע עוד ועוד החלטות העדיפו שלא לקבל החלטה כלל.
להעלות הילוך להחלטיות
החוקרים מאוניברסיטת לוס אנג'לס ומאוניברסיטת ניו - יורק שילבו כוחות וגילו דבר מעניין. כשאנו מהרהרים בהחלטה שטרם התקבלה אנו חשים נוירוטיות וחוסר איזון רגשי הפוגע ברווחה שלהם, תחושת שליטה נמוכה ופסימיות. ברגע שאנחנו מקבלים החלטה ומתחילים לחשוב על הצעדים לביצועה המוח שלנו מחליף תקליט בצורה אוטומטית ואנו מרגישים בטוחים, מסוגלים ובעלי שליטה. איך ניתן להיות החלטיים יותר, אתם בטח שואלים. אתן לכרוז ברכבת התחתית בלונדון לענות על השאלה. "Please Mind the Gap". כדי להיות החלטיים יותר צריך לשים לב שאנחנו לא שוהים במרחב התהייה זמן רב מידי. באופן פרדוקסלי, הדרך להיכנס למצב החלטי היא פשוט לקבל החלטה. כך למשל דד ליינים עוזרים לפתח נחישות ופרודוקטיביות. [קראו עוד על מקום אי הוודאות בחייכם ואיך להתמודד איתו]
עוד דבר שיכול לעזור בצורה מכרעת בקבלת ההחלטות ובכניסה למצב התודעתי שמקדם אותן הוא להיות מדויקים. כשאתם אומרים לעצמכם באופן כללי "אני חייב לסגל לעצמי אורך חיים בריא יותר", סיכוי נמוך שתצליחו לעשות זאת. אם תאמרו "אני רוצה לשתות יותר, לצאת להליכה מידי יום, ולצמצם את צריכת המתוקים בחצי" אתם משפרים את סיכוייכם. הדבר קורה כיוון שהמוח שלנו מתרגם משימות קונקרטיות ומדידות כדברים דחופים שיש לבצע, מה שמעודד אותנו לפעול.
כך תלמדו להחליט
1. אל תבזבזו זמן על החלטות לא חשובות: בואו נהיה כנים, אם תבחרו לאכול פיצה היום במקום פסטה, השמיים לא ייפלו. ככל שתקדישו פחות זמן, ותשחקו את המערכת שלכם על החלטות קטנות ולא חשובות, כך יהיו לכם פחות משאבים להחלטות החשובות באמת. נסו גם לצמצם את מספר ההחלטות שאתם מקבלים מידי יום, קבעו באילו נושאים אתם מעדיפים את ברירת המחדל כמדיניות ופעלו לצמצום מספר האפשרויות לבחירה. [קראו על עוד משהו שמקשה עלינו להחליט - הפחד מהחמצה]
2. שימו לעצמכם דד ליין: כל מי שכתב בעיתון, הגיש עבודת סמינר או התבקש להחזיר תשובה במועד מסוים יודע שאין דבר שהופך אנשים להחלטיים כמו תאריך ההגשה. החליטו מראש כמה זמן אתם מוכנים להשקיע בהחלטה וקבעו לכם דד ליין. זכרו שלא תמיד יש קשר בין כמות הזמן שתשקיעו בחשיבה לבין הסיכויים שלכם לבחור נכון. 3.תנו מענה לפחד: הרבה פעמים קשה לקבל החלטה כיוון שיש איזשהו פחד פנימי חסר מענה. האם אנחנו מתמהמהים בקבלת ההחלטה כיוון שאנחנו חוששים מכישלון? כיוון שאנחנו לא רוצים להיות לבד, או כי אנו מודאגים שלא יאהבו אותנו? נסו להבין ממה אתם מפחדים, ותנו לפחדים הללו מקום בקבלת ההחלטה. שימו לב שאתם מקבלים החלטה שאינה מנוהלת ע"י פחד, ומניעה אתכם לעבר החיים שאתם רוצים לחיות. [קראו עוד על החשש לומר 'לא', ואיך מתמודדים איתו] 4. הקשיבו לאינטואיציה שלכם: אינטואיציה על פי ההגדרה המילונית היא היכולת לפענח מסרים תוך - אישיים ללא חשיבה רצונית. אלה כל הדברים שנעים בתחתית הבטן שלנו, ולפעמים ממש לא מתכתבים עם מה שמצופה או מה שחושבים אחרים. תנו לתחושות הבטן שלכם מעט כבוד. גם אם לא תקבלו את ההחלטה על פיהן בלבד, שימו לב שאתם לא מתעלמים מהן. שימו לב מה קורה לגוף שלכם כשאתם חושבים על החלופות השונות? איך זה מרגיש? אם אתם חשים אי נוחות ומצוקה כשאתם חושבים על אפשרות מסוימת, ייתכן שהגוף שלכם מנסה לומר לכם משהו.
5. ראו בקבלת החלטה ערך: העדיפו הכרעה חותכת על פני גרירה של התלבטות. וודאו שסט הערכים שלכם ברור לכם עוד לפני בוא ההחלטה. כאשר תגיע ההחלטה תוכלו לבחור את ה"פילטר" דרכו אתם בוחרים. אם חשובה לכם האותנטיות על פני הריצוי החברתי, הנוחות על פני הכדאיות הכלכלית, או העזה על פני ביטחון. הערכים שלכם אמורים לשקף את תפיסת עולמכם, לפחות לנקודת זמן זאת, כך שהחלטה שתתקבל על פיהם תהיה כזו שתוכלו לחיות איתה בשלום.
6. מצאו את נקודת האל- חזור: יש החלטות מהן אפשר להתחרט ולחזור לנקודת ההתחלה, ויש החלטות שהן כמו חתונה קתולית. בדקו איזו החלטה היא מחייבת, ועליה הקדישו מעט יותר מחשבה וזמן. נסו לברר אם יש מחיר לביטול ההחלטה, ואם אתם מוכנים לשאת אותו. אם ההחלטה ניתנת לשינוי (על אחת כמה וכמה אם איננה חשובה) הגיעו לתשובה במהירות. [האזינו גם לפודקאסט שיעזור לכם לקבל החלטות מאושרות]
אין בניסיון שלנו להיות החלטיים כדי לשלול את התהליכים הסדורים שאנחנו עושים כשאנחנו באים לקבל החלטה כמו איסוף מידע, חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. חשוב לזכור שכל הכישורים הללו נועדו להביא אותנו לכדי החלטה ולעזור לנו להתקדם הלאה. אם התהליכים הנ"ל מעכבים ואנחנו לא מצליחים להשתמש בכל כוחות החשיבה והניתוח שלנו, לפעמים כדאי ללכת עם האפשרות הטובה דיה ולעבור להחלטות אחרות.
שתפו אותי ובקבוצת הפייסבוק, מה עוזר לכם להיות החלטיים?
שלכם,
יהודית.
Komentáře