״יומני היקר״ שלום - יותר משתלם משחשבתם #20

לקראת חג הפסח - חסר סדר במה שקורה אצלכם בפנים? כתיבה על החוויות הרגשיות בחיינו, משפרת את הבריאות הפסיכולוגית והפיזית שלנו. יצירת סיפור ברור מחיינו עוזרת לנו לארגן חוויות מורכבות בצורה שאנחנו יכולים לתפוס, לאחסן ולעבור הלאה.

אהבתם סיפורים בתור ילדים. למה?

סיפורים גורמים לנו להבין, לעקוב ולזכור. הם מארגנים המון מידע לכדי משהו עם ברור, התחלה, אמצע וסוף, מוטיבים חוזרים, סיבות ותוצאות. עוד דבר - לסיפורים יש מסר להעביר לנו באמצעות דברים שקורים בסדר הגיוני. כל המאפיינים האלו לא רלוונטים רק לשיעור ספרות וגם לא רק ל״כיפה אדומה״ או ״הארי פוטר״ אלא לדברים הרבה יותר חשובים מזה - להבנה של מי אנחנו ואיך החוויות שלנו השפיעו עלינו.

רובינו כבר ״התאמצנו לשכוח״ כמה אירועים שהכאיבו לנו. באופן טבעי, חיפשנו הקלה. הבעיה היא שכשאנחנו לא מעבדים (הופכים ל״סיפור״) את מה שעובר עלינו, אנחנו יכולים להחמיר את המצב. המחשבות והרגשות שליליים חוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב במעגלים אינסופיים (ראו מייל #5 - הרשות להיות אנושי)

בעצם, טיפול פסיכולוגי מתמקד לרב בלגלות ולשחרר את הרגשות הכואבים והוא בדר״כ כולל הרכבה של ״סיפור״ - הסיפור של מי שאנחנו בעצם - הרגשות, המחשבות והאירועים שקרו לנו - רק ביחידה אחת משולבת. וכך, כמו בסיפור, יותר קל לעכל העלילה, תחושת השליטה שלנו גוברת והחוויות מקבלות משמעות. קשה להתמודד עם אוסף של עובדות צפות ומנותקות, אבל סיפורים גורמים לתחושת פתרון והבנה. בסופו של דבר זה מאפשר לאירועים שליליים לדעוך בהדרגה מהמחשבה שלנו ולחלוף, בדרך הבריאה.

עד כאן, הניסיון להראות שזה כדאי. עכשיו הביצוע - יש גם דרך לעשות לעצמיכם סדר בראש, בחינם.

Pennybaker הראה במחקר בדיוק את זה. המשתתפים חולקו ל2 קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה את הנחיות האלו: ״בכל אחד מארבעת הימים הקרובים כתבו במשך 15 דקות ברציפות, על החוויות הקשות והטראומטיות בחייכם. הביעו את הרגשות והמחשבות העמוקים ביותר שלכם. תוכלו לכתוב על כל נושא שתבחרו, העיקר שיהיה עמוק עבורכם. עדיף שתכתבו על נושא שלא דיברתם עליו. מה שחשוב הוא שתשתחררו, תגעו ברגשות העמוקים ביותר - לא חשוב הניסוח, צורת הכתיבה וכו׳. בחרו האם לכתוב על אירועים שונים שעברתם או על אותו האירוע במשך ארבעת הימים. תוכלו לקשר את הנושא למערכות היחסים עם הוריכם, חבריכם וכו׳, לעבר להווה או לעתיד, למי שהייתם או תרצו להיות. בכתיבה התייחסו לשלושה ההיבטים - תארו מה קרה, תארו מה הרגשתם בעקבות כך ונתחו מה חשבתם.״ הקבוצה השניה כתבה על נושאים כלליים (איך החדר נראה, איזה חנויות יש בדרך…) במשך אותם הזמנים.

להוציא את החוויות הקשות לדף, עוזר אפילו ברמה הפיזית.

לפתוח חוויות קשות זה לא פשוט, הרבה מהמשתתפים בקבוצה הראשונה בכו. הדבר המעניין קרה לאחר מכן - כשאמרו שהחוויה הייתה מאוד משמעותית עבורם ו- 98% מהם אמרו שהם היו חוזרים על הניסוי בדיעבד פעם נוספת.

עקבו אחר המשתתפים בשתי הקבוצות במשך שנה שלמה וראו דבר מרתק! המערכת החיסונית של המשתתפים בקבוצת ה״החוויות הקשות״ הייתה עמידה יותר, הם היו פחות חולים והלכו פחות לרופא. ההתמודדות עם טראומה גרמה להם להיות בריאים יותר, פיזית. מה קרה מבחינה פסיכולוגית? הם חוו יותר רגשות חיוביים, מצב רוח טוב יותר ואפילו הציונים שלהם עלו, בהשוואה לקבוצה שכתבה על נושאים כלליים.

זה הגיוני. כשאנחנו מדחיקים רגש אנחנו משקיעים המון אנרגיה ופוגמים גם ביכולתינו לחוות את הרגשות החיוביים שלנו. ברגע שהמשתתפים שחררו את מה שהיה עצור שנים, הם היו מסוגלים לחוות את כל מגוון הרגשות שלהם בצורה עמוקה יותר.

אנקדוטה מעניינת, מסתבר שגברים הרוויחו מהכתיבה אפילו יותר מהנשים במחקר. שוב, כי נשים נוטות לחלוק ולעבד את החוויות שלהן יותר במהלך היומיום.

מה ההסבר לכל זה? קודם כל, כשאנחנו כותבים על החוויות השליליות אנחנו משחררים מתח שהיה עצור בתוכינו במשך המון זמן. בנוסף, כשאנחנו הופכים את הרגש למילים אנחנו גם מארגנים את המחשבות שלנו. המצוקה שאנחנו חווים אחרי טראומה לא מגיעה רק בגלל האירוע שעברנו אלא גם בעקבות התגובות הרגשיות וההתמודדות הלא נכונה שלנו איתו. כשאנחנו מאחדים בין הרגש והמחשבה אנחנו יוצרים סיפור עקבי של החוויה ואיתו אנחנו יכולים להתמודד. מעניין גם לדעת שאנשים שהרוויחו הכי הרבה מכתיבת היומנים היו כאלו שהשתמשו במילות תובנה כמו ״עכשיו אני מבינה ש…״, ״קלטתי ש…״, ״פתאום הדברים נראים לי…״. (עוד השראה על שינוי הפרשנות וההבנה שלנו תוכלו לקרוא במייל #3 - למצוא את ההזדמנות בכל קושי)

אנחנו חיים טוב יותר כשאנחנו מוצאים עקיבות והיגיון בחוויות שעברנו, עם תחושה שהעולם מובן ושאנחנו מסוגלים להתמודד עם מה שהוא מציב בפנינו. התחושה שיש משמעות לחיינו ולאירועים שעוברים עלינו היא חלק חשוב בבריאות שלנו. כך, אחנו יכולים לצמוח מטעויות ולהבין דברים חדשים על עצמינו על העולם.

ושוב, לא תמיד הדברים קורים לטובה, אבל אנחנו יכולים להוציא את הטוב ממה שקורה (ראו גם מייל #2 - לא לתת למשבר להתבזבז)

אני ממליצה מעמקי ליבי, קחו יומן ושחררו את מה שעצור בתוככם כבר המון זמן. פסח הוא זמן טוב לעשות גם סדר בראש. בקורסים, רב האנשים חוששים תחילה מהתרגיל הזה, אבל מדווחים על תחושת שחרור עצומה אחרי שנים של החזקה, זה שווה את זה.

אהבתם את הכתבה? שתפו אותה בפייסבוק.

אולי יעניין אתכם גם מייל #17 - סליחה, שמדבר על לשחרר את הרגשות השליליים כלפי אנשים אחרים.