הקושי בכל הזדמנות, או ההזדמנות בכל קושי? #3

אתם שותפים ביצירת החיים שלכם. את המציאות לא תמיד תוכלו לשנות, אבל את המשמעות שתתנו למה שקורה לכם - דווקא כן.

נתחיל ישר מדוגמה - קיבלתם הודעה מחבר שקבעתם אתו: ״אני לא יכול להיפגש בסוף, מצטער״.

מה הרגשתם? מה קרה שם לדעתכם? לדעתי צץ לו משהו דחוף. הנה עוד כמה רעיונות הגיע אליו ביקור משמח, הוא לא מרגיש טוב, שכח שקבע משהו אחר. אולי, אולי הוא פשוט לא רוצה לפגוש אתכם? או שהוא סתם מתרץ? יש עוד המון סיבות יצירתיות ומגוונות.

הנקודה היא שכל אחד מאופציות פירוש המציאות הללו גורמת לנו להרגיש קצת אחרת.

נתן אלתרמן כותב בשיר ״משקפיים ורודות״ :

״הזכוכית את הצבע נותנת

והלב מצטרף אחר כך.

בשחורות התקופה מעוננת.

בוורודות עוד השמש תזרח.״

זה עוד לא הסוף - אחרי שאנחנו מרגישים את שלל הרגשות שלנו, אנחנו גם פועלים לפיהם. כי אם אני מרגישה שמשקרים לי - אני כנראה לא אתקשר יותר לחבר, ואפילו אנתק איתו קשר, או שאם חשבתי שהחבר חולה, אהיה חברה טובה ואתקשר לשאול מה נשמע - תוצאות מאוד שונות לאותו אירוע קטן, לא?

דוגמא לעצמה של המשמעות שאנחנו נותנים למציאות אפשר לראות במחקר של הפסיכולוגית אלן לנגר: מנקות בבית מלון שמעו הרצאה בנושא גוף ונפש. רק לחצי מהן נאמר במהלך ההרצאה שהעבודה שלהן כמנקות נחשבת לפעילות גופנית, שהן בעצם עושות ספורט בעבודה. במשך 8 שבועות ראו שהמנקות האלו עברו שינוי אדיר: הדימוי העצמי שלהן עלה, הן היו מאושרות יותר, הן היו פחות בלחץ, המשקל שלהן ירד, והן אפילו היו חזקות יותר! כשנשאלו, אמרו שלא שינו דבר - הן לא התאמנו יותר ולא שינו את התזונה שלהן. כל זה קרה רק כי נתנו לעבודה שלהם משמעות, של ״פעילות גופנית״ ולא כ-״מטלה״. אצל הקבוצה השנייה לא היה שום שינוי.

חזרה אלינו - הפרשנויות הללו עולות בצורה אוטומטית. קורה לנו משהו, ואנחנו ישר נותנים לו משמעות. למה? אנחנו אוהבים שהכל ברור. כל כך אוהבים, שאנחנו פשוט מסבירים לעצמינו מה קרה, מי אמר למי ולאן מתנקז כל הרוע בעולם. לפרשנות הזו אנחנו פעמים רבות נותנים את השם ״מציאות״. והו, כמה שזו טעות. כמו שאתם רואים, יש הרבה תשובות אפשריות.

ההוספה של המשמעות האישית שלנו למציאות, היא הרבה פעמים המקור לסבל שלנו, בלם ההתקדמות שלנו ומשקל שאנחנו נושאים על כתפינו. צורת פרשנות היא הרגל של המוח שלנו. אם אני רגילה לפרש את העולם בצורה שלילית, אני אמשיך לעשות את זה בכל מצב עמום, וכך אמשיך גם לחזק את ההרגל.

אך ברכותי! יש אפשרות ליצור הרגלים חדשים (זוכרים את המייל הראשון?), המוח שלנו הוא גמיש! אנחנו יכולים להרגיש אחרת כשאנחנו מסתכלים על אותו המצב בדיוק. אותה סיטואציה יכולה להיות איום או אתגר, סכנה או ההזדמנות, משתקת או ממריצה - זה תלוי בכם!

איך עושים את זה? אימון!

משתמשים בתרגילים האלו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, אבל אתם יכולים לעשות את זה גם לבד, או עם חברים. ברגע האמת כשעולה לנו פרשנות לאירוע, לעצור, ולבדוק אם יש עוד אפשרויות, אם יכולות להיות סיבות אחרות למה שקרה ואם יש הסבר שמיטיב עמנו, כדאי שנבחר אותו.

הנה אימון ראשון: יצאתם מהבית וראיתם את השכן. חייכתם אליו, והוא חלף על פניכם והמשיך ללכת. מה קרה פה? (חשבו על 3 אפשרויות שונות, ותבחרו ביניהן, מה שמתאים לכם). בהמשך, עשו זאת עם מצבים רגישים עבורכם באופן אישי, ולאחר מכן אפילו בזמן אמת.

איך אתם בוחרים להסתכל על הדברים?

כשהתחלתי להעביר סדנאות בפסיכולוגיה חיובית, בהתחלה חשבתי, איזה פחד! אם אני לא אהיה טובה? יש פה אנשים מבוגרים, חכמים ממני, מה יש לי כבר להגיד להם. את הפרשנות והמחשבה הזו הצלחתי להחליף ב -יש לי פה הזדמנות להשפיע ולעזור לאנשים לשפר את החיים שלהם, הם באו להקשיב לי ורוצים לשמוע מה שיש לי להגיד. התחושה שלי השתנתה, הביצועים שלי היו טובים, רק כי הסתכלתי על אותה מציאות בדיוק ונתתי לה פרשנות אחרת.

הבחירה היא שלכם - לראות את ההזדמנות שבקושי או את הקושי שבהזדמנות.

העבירו לעוד מישהו שירחיב את מאגר הפרשנויות שלו, או הזמינו אותו להירשם למיילים, בלחיצה קטנה כאן

אני אשמח לשמוע מה חשבתם ואיך היו לכם התרגילים, כתבו לי!