אנשים שיש להם הכל אך מרגישים ריקנות. עובדות ניקיון שמרגישות הגשמה עצמית. קריירות מפוארות שמסתיימות בתסכול ומתנזרים מאושרים. עד כמה אנחנו שולטים ברמת האושר שלנו ואיך נסביר את ההבדל ביננו לבין חברינו?
אז הבנו שיותר כסף, לא בהכרח ישנה את חווית האושר שלנו. למדנו גם שההערכה שלנו את מה שיגרום לנו להיות מאושרים, מוטלת בספק - אנחנו נוטים לטעות פעם אחר פעם.
לשמחתינו המחקר החליט לשאול בצורה אובייקטיבית יותר - מהם הגורמים שמשפיעים על ההבדלים ברמות האושר ביננו? והאם יש לנו שליטה על זה? פרופ׳ סוניה ליובימירסקי, זוכת פרסים על מחקרה, שאלה בדיוק את זה - והנה המסקנות שלה על גנים, נסיבות ופעולות, עם נוסחא להמחשה.
הבדלים בגנים ביננו מסבירים 50% מההבדל ברמת האושר שלנו
כמה שהגנים שלנו משפיעים. אך לפני שאנחנו רצים להאשים את ההורים, בואו נבין. הגניםלא מכתיבים את נקודת האושר שלנו אלא את טווח האושר שלנו. אנחנו שונים זה מזה ברמות האושר אלינן אנו יכולים להגיע. אולי אתם מסתכלים עכשיו על הצג ואומרים ״איזו זוועה, יש לי טווח גנטי וזה לא הולך להשתנות״. התשובה שלי, היא שזה לא טוב וזה לא רע, זה פשוט ככה. ממש כמו שכוח המשיכה לא מבאס אתכם, אלא אתם מתקבלים אותו ואיפלו מנצלים אותו לטובתכם, ככה גם הגנים שלכם הם חלק מהטבע שלכם, אתם יכולים לקבל אותו ולעבוד איתו. לכן הדבר החשוב פה הוא מה אנחנו עושים עם הגנים שלנו? גנטיקה ״טובה״ ככל שתהיה היא חסרת תועלת אם לא נעבוד ונטפח את מה שניתן לנו. קחו לדוגמא את מוצרט, אפשר להגיד שהגנים היו לצידו בכל הנוגע לשמיעה מוזיקלית. אך אם הוא לא היה מתאמן יום אחד בחייו, אז ייתכן שיכולות הפסנתר שלי היו טובות יותר משלו.
אז מה עם ה-50% הנותרים שהם כן בשליטתינו? כאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
רק 10% מההבדלים באושר ביננו מוסברים על ידי נסיבות חיצוניות
הנתון הזה מפתיע ומנחם בו זמנית. חישבו על כמה אנחנו משקיעים בהחלטות כמו איפה נגור, מה נלמד, עם מי נתחתן, מה יהיה מזג האוויר, לאיזה פאב נצא היום, איזה נוף נראה מהחלון, כמה כסף יהיה לנו בחשבון? רב הזמן והאנרגיה בחיינו מנותבת לשם. אך לפי המחקר לנסיבות הללו יש רק 10% השפעה בשאלה מה יגרום לנו להיות מאושרים יותר.
פתאום אנחנו מבינים שכסף לא יעלה את חוית האושר שלנו, שהקבלה ללימודים תיצור רק שינוי זמני בתחושה ושהעבודה הכי נחשבת לא בהכרח תגרום לנו לסיפוק. אמנם אנחנו שולטים בנסיבות חיינו בצורה חלקית, ולעיתים המחסור בשליטה מלאה בנסיבות גורם לנו לתסכול רב, אך מסתבר שההשפעה שלהן פחותה בהרבה ממה שאנחנו נוטים לחשוב.
40% אחוז מההבדלים באושר ביננו מוסברים על ידי הפעולות המכוונות שלנו
איזה יופי. חלק גדול מאוד (!) מההשפעה על כמה אנחנו מאושרים יותר פשוט תלוי בנו. הוא תלוי באיך אנחנו מתנהגים, איך אנחנו רואים את העולם, האם אנחנו אקטיבים בחיים שלנו. דברים אלו אנחנו יכולים לשנות ולאמן - יש לנו שליטה מלאה עליהם. כאן נמצא מרחב השינוי שלנו.
אז מה המחקר מציע לנו לעשות כדי להעלות את רמת האושר שלנו?
מה אנשים מאושרים יותר עושים אחרת?
ליובימירסקי סוקרת בספרה כמה דוגמאות שימושיות שמעלות את רמת האושר שלנו.
(לחצו עליהן כדי לקרוא יותר ולהתחיל ליישם)
המחקר מציב בפנינו מראה - היכן אנחנו נוטים לשים את האנרגיה שלנו כשאנחנו רוצים להרגיש טוב יותר? האם גם אתם משקיעים המון בנסיבות החיצוניות של חייכם? עכשיו כשאתם מבינים שההשפעה שלהן קטנה בהרבה מששיערתם, האם תרצו להשקיע יותר בגישתכם החיובית ובתפיסת המציאות?
ב-50% ההשפעה הגנטית אין לנו שליטה, ב-10% נסיבות חיצוניות - אנחנו שולטים בצורה חלקית מאוד. הרעיון החשוב הוא ש-40% פעולות מכוונות הם בשליטה המלאה שלנו - הכוונות, המעשים והמחשבות.
האחוזים הללו האלו אמנם מייצגים חישובים ממוצעים, ויש ויכוחים בעולם המחקר על כמה אחוזים לכאן או לכאן - אך הרעיון הכללי חוזר על עצמו בצורה אחידה - חלק גדול מאוד מהשליטה נמצא בידיים שלכם.
קחו למשל עבודה טובה וזוגיות מוצלחת. אלו מרכיבים חיוביים בחיים של כל אדם, אבל בסופו של דבר הם משפיעים רק על עשרה אחוזים מההבדל בחווית האושר הכללית שלנו.
40 % מההבדל (בממוצע) יושפע מהאופן שבו אתם תופסים את העבודה שלכם ומתייחסים לנישואים, ואלה לא בהכרח קשורים למצב האובייקטיבי של העבודה או מערכת היחסים שלכם.
רבים אומרים לי ״אבל אני לא יכול פשוט להתפטר מהעבודה שאני לא אוהב״. אז אפשר לשנות את חיינו על ידי שינוי המיקוד שלנו אם נבחר להתרכז בדברים שכן עושים אותם מאושרים.
לסיכום חלק גדול (מאוד!) מהאושר שלנו נמצא בידינו. זה מסר מנחם. למרות שיש לנו נטייה גנטית מסויימת לרמת אושר מסויימת, יש הרבה דברים שנוכל לשנות בחיינו כדי להיות מאושרים יותר.
הנה איור ממחיש ונפלא:
רוצים לשמוע את סוניה ליובימירסקי מסבירה את זה בעצמה? לחצו כאן
댓글