אשליית המולטיטאסקינג - מה היא עושה למוח שלכם? #48

עסוקים מידי, עם הכל. היינו משלמים כדי לזכות ביותר שעות ביממה. תחת האשליה שמצאנו פתרון חלופי וטוב למצוקת הזמן, קיבצנו את הטלפונים, המיילים, ההליכה והחברים לאותה המשבצת. לצערינו, זו הייתה עוד אשליה שהצלחנו למכור למוח שלנו.

אתם לא לבד. מסתבר ש-25% מהסטודנטים של אוניברסיטת סטנפורד צורכים לפחות ארבעה סוגים של מדיה בו זמנית. כלומר, לא רק אתם קוראים את המייל הזה תוך כדי שאתם מתכתבים בפייסבוק, כותבים עבודה, מקשיבים למוזיקה, עונים לוואטסאפ והטלוויזיה רצה ברקע. אפשר להגיד בבטחון שתשומת הלב שלנו היא כבר לא מה שהייתה בעבר. הנה כמה מהדברים שאני נוטה לומר לעצמי ברגעים האלו: ״הנה אני עושה גם וגם וחוסכת הרבה זמן.״, ״משעמם לי לעשות את אותו הדבר במשך הרבה זמן, אז אני מתרעננת במעבר לדבר חדש״.

חדשות מאמתות מהמחקר אולי יעזרו לכם להודות במה שאתם כנראה כבר יודעים: מולטיטאסקינג משפיע על הצורה שבה המוח שלנו עובד, אבל לא בצורה שתכננו. בעצם, אין דבר כזה מולטיטאסקינג, כלומר אנחנו לא באמת עושים כמה פעולות בו זמנית, אלא פשוט מחליפים בינהן.

השאלה הראשונה שאנחנו צריכים להתמודד איתה נוגעת למוטיבציה הראשונית שלנו - כמה זמן מרוויחים או מפסידים מהזגזוג?

1. העניין הראשון שכדאי לחשוב עליו, הוא שכשאנחנו קופצים ממשימה למשימה אחרת, לרוב נבזבז עליה יותר זמן ממה שחשבנו. נניח במהלך העבודה על משימה מורכבת, אנחנו מרגישים תקועים ולכן מחליטים להתרענן בחמש דקות של השבה למיילים. עשרים דקות לאחר מכן עדיין נקרא וננסח תשובות, ובעיקר נתמלא באשליה מוטעית של פרוקודטיביות על כך שקידמנו עניינים. אחרי עוד כמה דקות נחזור למשימה המורכבת וכך נעלמה לה חצי שעה. כנראה שלא לזה התכוונתם באוורור הקטן עם המיילים.

2. וכאן נכנס ההיבט השני, הנסתר יותר והוא הזמן שמתבזבז כתוצאה מהמעבר עצמו. האמונה שהמגוון משאיר אותנו חדים ונותן לנו אנרגיה, לצערינו הרב לא מסתדרת עם המציאות. כשתחזרו למשימה הראשונה ייקח לכם זמן לחזור לנקודת הריכוז שהייתם בה, תחפשו את חוט המחשבה, וכך תמשיכו לשלם בזמן שאינו יעיל אך מסתווה כעבודה.

בסופו של דבר, הקדשתי חמש דקות למשימה אחרת כמה פעמים ביום והלכו להן כמה שעות.

ומה לגבי אשליית החדות והרענון שלנו? מחקרים מראים שאנשים הנוטים למולטיטאסקינג כרוני משלמים מחיר יקר לעומת אלו שאינם נוטים למולטיטאסקינג. מסתבר שקשה להם יותר לעשות את ההבחנה בין מה שרלוונטי להם כרגע ומה שפשוט לא. בנוסף, יותר קשה להם לנהל את זיכרון העבודה שלהם (מה הם צריכים לעשות, באיזה סדר ואיזו אינפורמציה הם צריכים לשמור בראש בשביל זה). ואולי אתם עכשיו חושבים ״אבל לעשות הרבה דברים בו זמנית משפר את המיומנות שלי לעשייה במקביל״? אז זהו, שלא. כשמביאים ילדים שנוטים לעשות הרבה מולטיטאסקינג וילדים שאין להם נטייה לכך למעבדה ומבקשים משתי הקבוצות לעשות מולטיטאסקינג, הן מגיעות לתוצאות דומות, לא טובות באותה המידה.

עוד ממצא מעניין עלה בהשוואת הפעילות המוחית של אנשים שעושים מולטיטאסקינג ואנשים שלא עושים מולטיטאסקינג. כשעולה משימה שאינה רלוונטית לעיסוק המרכזי באותו הרגע, אנשים שאינם מולטיטאסקרים, נוטים להשקיע הרבה פחות משאבים ופעילות מנטלית על הסחת הדעת (הלא רלוונטית) לעומת המוליטיטאסקרים. המוח שלהם מקדיש הרבה פחות אנרגיה לדבר לא רלוונטי. נראה שאנחנו מייצרים עם הזמן הרגלי חשיבה שהם פשוט הרגלי הסחת דעת למוח שלנו. כשאנחנו עושים הרבה פעולות במקביל אנחנו מלמדים את המוח שלנו להקדיש פעילות מרכזית וחשובה - גם לשטויות. כידוע, משאבי החשיבה שלנו די מוגבלים, כך שאיכות העבודה שלנו יורדת כשאנחנו מזגזגים. באופן אישי זה יכול לעלות לנו בתסכול, בלימודים - בציונים פחות טובים ובעסקים - לעלות לנו בכסף.

עוד נקודה אחרונה כבונוס למחשבה - לעשות כמה דברים בו זמנית, זה פשוט מלחיץ.

מתי העשייה במקביל קצת יותר פשוטה? כשאתם טובים בלהחזיר את תשומת הלב שלכם מהר, וכשהמוח שלכם מצליח להחזיק את שתי המשימות בו זמנית, בד״כ כשאתם עושים שני דברים שלא דורשים את אותה הפעילות המוחית. כך שלכתוב אימייל תוך כדי שיחת עבודה - רעיון רע. אבל לעשות ספורט ולחשוב על רעיונות תוך כדי? מושלם. השלמות אינה בכפילות המשימות, אלא בגלל שכל פעולה מחוזקת בשילוב עם השניה. ספורט למשל, עוזר לנו להיות יצירתיים יותר. כל אחד צריך להיות כנה עם עצמו במחשבה אילו פעילויות מקדמות אחת את השניה.

כשהמוח שלכם עסוק ואתם מוסיפים לו עוד משימה, אתם משלמים מחיר מהמשימה הראשונית. אפילו כשהטלוויזיה דלוקה ברקע ואתם לא ״שמים לב״ זה פוגע באיכות הביצועים שלכם (וכך נראה על שיעורי הבית של ילדי בית ספר באחד המחקרים). מה לגבי מוזיקה? שם העדויות מעורבות לגבי מועיל או מזיק- יש מחקרים לכאן ולכאן. אני מניחה, שזה תלוי בשאלה האם המוזיקה מחזקת את המשימה השניה (ונשענת על פעילות מוחית שונה).

לסיכום, עשייה במקביל מזיקה כשאנחנו צריכים רמה גבוהה של תשומת לב ויצירתיות. לא קל להילחם ברצון המאוד מפתה לעשות הכל בו זמנית, אבל הנה שלושה טיפים פשוטים שיכולים לעזור:

א. תשלימו את המשימה בצעדים קטנים, בכל צעד קטן תתמקדו עד סופו. אל תנסו לעשות הכל בבת אחת.

ב. תסגרו את הדלת, הימנעו מהסחות דעת חיצוניות ואל תתפתה לאינטרנט, מחשבים, מסכים ופלאפונים.

ג. תזכירו לעצמכם במהלך המשימה עד כמה היא חשובה ומהו הערך המוסף בהשלמתה.

מה הדבר הקטן שאתם הולכים לעשות כדי להמנע ממולטיטאסקינג בשבוע הקרוב?

חשבתי על זה, שכשאני הולכת ברחוב, מדברת בטלפון ומסתמסת תוך כדי - אני פשוט מפספסת את החיים: את האנשים, הריחות, הצלילים והמראות. זכרו שהמולטיטאסקינג הוא בכללותו אשליה, יש למוח שלנו יכולת מוגבלת. אני מאחלת לכם ולעצמי השבוע לחזור למקום נקי של פשוט להתחיל מהתחלה, ולעשות דבר אחד כל פעם.

יהודית